תקופת ההיריון היא תקופה נפלאה.
כך לפחות נראה לי בעיניים שלי.
אפשר להסתכל על התקופה הזו (וכך עושים רוב הגברים שאני מכיר) כתקופה קשה מאד, מתסכלת, תקופה שבה האישה הופכת למפחידה מאד בגלל ההורמונים, השינויים הגופניים, העלייה במשקל ועוד...
אבל אני רוצה להסתכל על הצד היפה יותר של ההיריון ולראות איך יצור חי שבעוד מספר חודשים יסתכל אליך במבט שרק אלוהים זוכה לו, מתפתח לו שם בבטן, הופך מצירוף מופלא של שני תאים לאדם קטן שהולך וגדל. שילוב מדהים שלך ושל בת זוגתך.
כל תמצית הנשיות מתרכזת בתקופת הזמן הזו שבין הביוץ ללידה, אז כל החשקים שלה משתנים והופכים מיידיים.
ההיריון בן תשעת החודשים חולף במהירות ולמרות שכאילו יש לך תשעה חודשים להתרגל לכך, עדיין הלידה מגיעה כאילו בהפתעה.
הרבה פעמים במהלך ההיריון חשבתי שמצד אחד אני רוצה מאד שההיריון ייגמר וחיכיתי ללידה וציפיתי לילד, אבל מצד שני, רציתי שהתקופה הזאת תימשך קצת יותר. כמובן שעם אשתי, דיברנו לא פעם ליצור צילום היריון, על מנת שנוכל בעתיד להסתכל על התמונות ולהזכר בתקופה זו.
מעבר לכך, צילומי הריון נותנים גם צד אומנותי ומייחדים את ההיריון הזה.
במהלך ההיריון, הבחנו שהעובר שעל פי דעות רבים עדיין איננו חי ואינו מחזיק בנשמה, כבר מפתח אישיות. הצלחנו כבר להבחין בקווי דמות מאד מייחדים, אשר בדיעווד אנחנו רואים שלא השתנו גם אחרי שבנינו נולד.
אני מאמין שבמהלך ההיריון האם מקבלת חלק מתכונות האופי של בנה, ואפשר לראות כבר במהלך ההיריון חלק ממה שניתן לצפות לו לאחר הלידה. נכון שתכונות האופי כביכול, או לכאורה, נרכשות מהאם ומהאב, כך שבעצם אולי הן נמצאות כבר אצל האם ויוצאות לפועל יותר בתקופת ההיריון, אבל עדיין ניתן לראות במקרים רבים, קווי אופי שלא היו קיימים אצל האם לפני ההיריון, ולאחר הלידה הם כן מופיעים אצל התינוק.
ולא רק קווי אופי, גם חשקים מסויימים מופיעים אצל האם במהלך ההיריון ולאחר מכן מתגלים בדיעווד כמאכלים מאד מסויים שהתינוק אוהב.
מעניין לעקוב אחרי השינויים שעוברת האם במהלך ההיריון, לנסות להשוות בין ההיריונות השונים, להשוות בין התנהגות העובר להתנהגות התינוק לאחר שנולד, בין האם לפני ההיריון, לאם במהלך ההיריון, לאם אחרי ההיריון ולתינוק.
צלם טוב יצליח להנציח חלק מהתכונות האלה במהלך ההיריון, ושווה אפילו להשקיע קצת יותר ולצלם מספר פעמים במהלך ההיריון ואחריו, ואולי אפילו בזמן הלידה.
